סמ״ר נחמן וקנין מאילת, לוחם סיירת גבעתי, נפל בקרב ברפיח. למרות שנפצע ואיבד את שמיעתו באוזן אחת, התעקש נחמן לחזור ללחימה כדי לא להשאיר את חבריו מאחור. סיפור על גבורה, צניעות ורעות עמוקה של גיבור ישראל.
אילת כואבת ומצדיעה: סמ״ר נחמן מאיר חיים וקנין, בן 20 בלבד מהעיר, נפל בקרב ברפיח במהלך פעילות מבצעית של סיירת גבעתי. נחמן, בנה של אודל סתווית, היה דמות מרכזית ואהובה בקרב משפחתו הענפה וסביבתו הקרובה. הוא נודע בצניעותו, בערכיו העמוקים ובלב רחב שתמיד הקרין אור ושמחה על כל מי שסבב אותו.
הפציעה לא עצרה אותו: "לא משאיר חברים מאחור" סיפור גבורתו של נחמן מקבל משנה תוקף נוכח האירועים שקדמו לנפילתו. במהלך הלחימה נפצע נחמן ואיבד את שמיעתו באוזן אחת. למרות הפציעה וההמלצות הרפואיות, נחמן הפגין נחישות פלדה והתעקש לשוב לשדה הקרב. עבורו, האפשרות להישאר מאחור בזמן שחבריו לצוות ממשיכים להילחם לא הייתה קיימת.
ב-18 במאי, במהלך פעילות מבצעית ברפיח, נפל נחמן כתוצאה מפיצוץ מטען בתוך מבנה, יחד עם חברו לצוות נועם ביטאן ז״ל. השניים נלחמו כתף אל כתף עד רגעם האחרון.
מורשת של אומץ ורעות נחמן הותיר אחריו הורים, שבעה אחים ואחיות, בת זוג, תשעה אחיינים וקהילה שלמה באילת שממאנת להיפרד מהצעיר מלא החיים שהיה. אימו, אודל סתווית, וכל בני משפחתו מתארים צעיר שחי לפי ערכי המסירות והרעות, שהובילו אותו לאורך כל שירותו הצבאי ועד ליומו האחרון.
סיפורו של נחמן וקנין ז"ל יישאר חקוק בלבבות תושבי אילת כסמל לאומץ לב בלתי רגיל ולהקרבה למען הגנת המולדת.
