לאן הולכים הקולות של ש"ס ויהדות התורה? המשבר הפוליטי והעתיד של המפלגות החרדיות
ניתוח מיוחד על עתיד המפלגות החרדיות, ש"ס ויהדות התורה, בעקבות הירידה במנדטים, השפעת הבריתות הפוליטיות, והאם גוש הימין יצליח להרכיב ממשלה יציבה?
המנדטים ירדו, אך המשקל הפוליטי נשאר
בעקבות תוצאות הבחרונות והירידה הדרמטית של מפלגת ש"ס מ-11 ל-6 מנדטים בלבד, עולה השאלה היכן עומד הכוח הפוליטי של הציבור החרדי בישראל. למרות הירידה במספר המושבים, המפלגות החרדיות – ש"ס ויהדות התורה – ממשיכות להוות את לשון המאזניים הקלאסית במערכת הפרלמנטרית.
כאשר מפלגה או גוש זקוקים להשלמה ל-61 חברי כנסת, גם מפלגה של 3 עד 6 מנדטים הופכת לבעלת משמעות קריטית. החרדים נחשבים לשותפים קואליציוניים נוחים ויציבים, ולכן הסיכוי למשא ומתן עמם נשאר גבוה תמיד.
הברית הבלתי נפרדת: נתניהו, דרעי והגוש החרדי
אחד מהצירים המרכזיים בפוליטיקה הישראלית בשנים האחרונות הוא הברית ההדוקה בין בנימין נתניהו לבין אריה דרעי ומנהיגי הציבור החרדי.
- הנאמנות לגוש הימין: גם כאשר ש"ס או יהדות התורה פרשו מתפקידים בממשלה או לא היו חלק רשמי מהקואליציה, הן המשיכו לתמוך בחוקים והצבעות קריטיות של גוש הימין.
- זליגת הקולות: חלק גדול מהקהל המסורתי והימני שתרם בעבר למנדטים של ש"ס עבר בבחירות האחרונות למפלגות כמו הליכוד ועוצמה יהודית (איתמר בן גביר).
- הגרעין הקשה: ששת המנדטים שנותרו לש"ס מייצגים את הבסיס החרדי-ספרדי המובהק שמצביע על פי הוראת חכמי התורה.
האם ייתכן חיבור עם גושים אחרים?
למרות הקולות שקוראים לשינוי כיוון ולחיבורים חדשים (כגון שיתוף פעולה בנושאי חוק הגיוס או חיבורים אפשריים עם ליברמן או איזנקוט), הנהגת ש"ס ויהדות התורה נזהרת מצעדים דרסטיים.
הזיקה של הציבור החרדי-ספרדי לנתניהו ולמנהיגות הימין אינה רק פוליטית אלא גם תודעתית. בש בשלב זה, ההערכה היא שהמפלגות החרדיות ימשיכו לשמור על מקומן בגוש הימין תוך ניסיון להחזיר אליהן את הציבור המסורתי בבחירות הבאות.
בשורה התחתונה: הציבור החרדי והערבי מהווים חלק הולך וגדל באוכלוסייה, והשפעתם על הרכב הכנסת והקואליציות העתידיות רק תלך ותתחזק בשנים הבאות.
שילה פריד


